התאוששות מאסון

 

איך מקדמים תהליך של התאוששות מאסון?

כל סוג של ארגון נאלץ להתמודד בשלב מסוים עם מצב של אסון. למרות שהמונח אסון מעט דרמטי מדי, עדיין מדובר על סיטואציה שעלולה לפגוע בארגון. בין היתר, אסון עלול למשל להשפיע על הלקוחות, על המנהלים, על בעלי עניין בארגון וכמובן גם על המותג עצמו. מצד שני, יש תהליך מסודר שאותו הארגון יכול וצריך לעבור על מנת להתאושש מהאסון כמה שיותר מהר.

הדרך הכי טובה לשפר יכולת של התאוששות מאסון היא להתחיל בתקופת השגרה. לא צריך לחכות שיקרה אסון על מנת לנסח סדר פעולות, להקצות עובדים לתפקידי מפתח ולקבוע תקנים. אם עושים את זה בשגרה ולפי התקן המקובל בארגונים הבינלאומיים, אפשר לצמצם למינימום את הסיכוי לכך שבכלל יתרחש אסון. גם אם אותו אסון בסופו של דבר מתרחש, יכול להיות שבאמצעות ההכנה המוקדמת יהיה אפשר להתאושש ממנו מהר יותר.

מה עושים אם כבר התרחש אסון בארגון?

השאלה המעניינת היא מה אפשר לעשות על מנת לקצר את התהליך של התאוששות מאסון. כאן כבר הרבה מאוד תלוי בסיטואציה, כי יש למשל הבדל בין אסון שמשפיע על כל התחום או השוק – לבין אסון שמשפיע רק על חברה ספציפית.

הפתרון המקובל כיום בתהליך של התאוששות מאסון הוא להתייעץ עם בעלי מקצוע. כאשר מתייעצים עם בעלי מקצוע שמכירים את התקינה המקובלת בענף ואת ארגז הכלים הרלוונטי של התאוששות מאסון, יש סיכוי גבוה יותר לראות תוצאות.

בסופו של דבר, התאוששות מאסון תלויה באחריות אישית של המנהלים והעובדים – אבל גם בפעולות טכניות שאותן ניתן לנקוט בשלבים מוקדמים. בנוסף, מנהלי ארגונים צריכים להישאר כל הזמן עם האצבע על הדופק מבחינת סוג האיומים שרלוונטיים עבורם.