יום שבת, 16 בפברואר 2013

עוסק זעיר



פתיחת עוסק זעיר – האם זה כדאי?
כאשר אתם עומדים בפני פתיחת עסק חדש הרי עליכם לבחור או להחליט על צורת ההתאגדות אשר בעזרתה תרצו לפעול. זאת על פי כל מה שמחייב החוק במדינת ישראל בכל הנוגע אל התאגדות ומיסוי של עסקים בהיקפים שונים. הסטאטוס הראשון האפשרי הוא כמובן - עוסק זעיר (הגדרה אשר בעצם נעלמה מן החוק בשנת 2003 והוחלפה למעשה בהגדרת עוסק פטור) שהוא לאדם אשר אין לו ציפיות למחזור הגדול יותר מאשר משבעים ושש אלף ₪ בשנה ואשר תחום העיסוק שלו אינו עורך דין, מורה לנהיגה, גן ילדים פרטי, רואה חשבון וכיוצא באלה.

עוסק זעיר
פתיחת עוסק זעיר לעסקים קטנטנים
פתיחת עוסק זעיר מיועדת ללא כל ספק לעסקים קטנטנים אשר אין לדעת כיצד יתנהלו והאם יחזיקו מעמד במשך השנה כולה בצורה ריווחית. כלומר, כל מי שאינו צופה גידול בהכנסות שלו ולא בטוח כי העסק שלו אכן ישרוד את השנה הראשונה, יוכל לפתוח עוסק זעיר וליהנות מן הקלות בדיווח לשלטונות המס ומאי תשלום מע"מ, אי הוצאת חשבוניות וקבלות וכיוצא באלה.
עוסק זעיר – אז למי זה כדאי
אם אתם עובדים מהבית בעבודה קבועה לספק אחד ואתם יודעים מראש כי ההכנסה שלכם תהיה קבועה לאורך השנה כדאי לכם לפתוח עוסק זעיר ולא להתעסק עם כל ההתנהלות מול הרשויות. זה מתאים לאנשים שכותבים מהבית, או עורכים לשוניים העובדים מול חברה אחת וכיוצא באלה.
עוסק זעיר – מה אתם מחליטים?
אם אתם פותחים עסק חדש ואתם מתכננים לגדול ולהתפרנס ממנו בשנה הקרובה אל לכם לחשוב או להגביל את עצמכם לסכום קטן של 76 אלף ₪ או קצת יותר. אם אתם רוצים להתפתח ולא לשמור על הקיים והעסק שלכם מאפשר זאת אל תתפשרו ואל תפתחו עוסק זעיר, אלא היו עוסק מורשה. עוסק מורשה יאפשר לכם למן ההתחלה לכוון יותר גבוה ובצורה הרבה יותר מכובדת. פתיחת עוסק זעיר יכולה להשאיר אתכם זעירים מידי ואין שום צורך שתחשבו בצורה כזו אם החלטתם להיות עצמאיים.

עצמאי שכיר



עצמאי שכיר – הפתרון המושלם ביותר
כמה פעמים אמרתם לעצמכם שאתם חייבים להפסיק לעבוד עבור החברה אשר משלמת לכם משכורת ממוצעת עבור העבודה שאתם עושים, וכי אם הייתם אתם מתנהלים כעצמאיים הייתם מרוויחים פי כמה וכמה יותר מכך, ללא כל צל של ספק? האמת היא, שאתם לא לבד בעניין הזה - שכירים רבים חשים כך אבל יחד עם זאת, הם לא מעזים לעבור ולהיות עצמאיים בגלל הפחד של ניהול התיקים מול הרשויות והפחד שלא ישאר להם כסף אחרי שיצטרכו לשלם למנהלי חשבונות, רואי חשבון ושאר היועצים. אז זהו שכיום יש פתרון מתאים ביותר לעניין הזה – עצמאי שכיר.
עצמאי שכיר – בעצם מצב של גם עצמאי וגם שכיר
עצמאי שכיר הוא אדם המכיר את עבודתו ומשוכנע כי יוכל להביא לעצמו הרבה יותר עבודה והרבה יותר הכנסה ממקום העבודה שבו הוא עובד. לדוגמה: טכנאי מכשירי חשמל שעובד במחלקת שירות של חברת יבוא למכשירי חשמל כבר כמה שנים המכיר את מאגר הלקוחות, יודע שיוכל לקבל מספיק הזמנות לעבודה ויוכל להרוויח בעצמו פי כמה יותר מהמשכורת הממוצעת שהוא מקבל בחברה. אדם כזה יעשה נכון עם יעבור להיות עצמאי שכיר.

עצמאי שכיר – כי זה משתלם מאד
אם נמשיך את הדוגמה הקודמת ונדמה לעצמנו כי טכנאי טוב יכול להרוויח X שקלים לשעה, אבל החברה המעסיקה אוצו מרוויחה X כפול 4 עליו, הוא יודע כי גם אם יבקש רק X כפול 2 עדיין ירוויח כפול ממה שהרוויח קודם והלקוח יזכה להנחה משמעותית. הבעייה היתה תמיד בהתנהלות כעצמאי שהפחידה רבים ומנעה מהם לעשות את הצעד משכיר לעצמאי. הפתרון שמציעת חברות המאפשרות לכם להיות שכירים מנוהלים הוא אדיר.
עצמאי שכיר – אפשר לעבוד בראש שקט
עצמאי שכיר צריך לדאוג רק לשיווק וללקוחות שלו. את כל היתר עושה חברת הניהול המוציאה חשבוניות עבורו וגובה את הכסף ומתוך ההכנסות שהוא מביא היא בונה לו את תלוש המשכורת עם כל הזכויות וההטבות ומנקה עבור עבודתה כחמישה אחוז מההכנסות של העובד כעמלה שממנה היא מרוויחה. פשוט וקל.

עוסק פטור



עוסק פטור או עוסק מורשה – מה עדיף?
אם החלטתם להפוך לעצמאיים ואתם מתלבטים בין פתיחת תיק עוסק מורשה או עוסק פטור הרי שעליכם להבין כי לשני סוגי ההתאגדויות הללו יש מטרות שונות ולא תוכלו להחליט על כך באופן שרירותי לחלוטין מן הסתם. עוסק פטור נהנה מכמה וכמה יתרונות ניהוליים אשר עוסק מורשה אינו פטור מהן, אבל עוסק פטור מוגבל בתחום העיסוק שלו ובמחזור העסק שלו בשנה. על כן מאד מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון על מנת להגיע להחלטה הנכונה ביותר עבור העסק שבו מדובר.
עוסק פטור – יש יתרונות ויש חסרונות
היתרונות של עוסק פטור מתבטאים בעיקר בניהול הפנקסים והתיקים אל מול הרשויות השונות במדינת ישראל. חשוב לציין כי עוסק פטור אינו מדווח למע"מ, אינו מוציא חשבוניות ואינו צריך לשלם מקדמות למס הכנסה לאורך כל שנת הפעילות שלו. עוסק פטור מעביר את הפטור שקיבל ממס הכנסה אל הלקוחות שלו. הפטור מעיד על היותו פטור מהוצאת חשבוניות וגביית מע"מ לצורך העניין. את חובו למס הכנסה הוא יעשה בתום השנה וזאת כמובן לאחר הגשת דוח שנתי ובו הכנסותיו בפועל. 
עוסק פטור
החסרון שבלהיות עוסק פטור הוא הגבלה במחזור (76 אלף ₪ לשנה) ותחומי עיסוק שלא נכנסים להגדרה כמו: עורך דין, רואי חשבון, וטרינרים, חוקרים פרטיים וכיוצא באלה.
עוסק מורשה – יתרונות וחסרונות
שלא כמו עוסק פטור, עוסק מורשה מחוייב בתעודת עוסק מורשה מטעם מע"מ ובהתנהלות ישירה וחודשית מול מע"מ, מס הכנסה והביטוח הלאומי. עליו להוציא חשבוניות הכוללות מע"מ וקבלות בעת קבלת כסף בפועל. עליו לשלם מקדמות למס הכנסה ולביטוח הלאומי בכל חודש או חודשיים על פי צפי ההכנסות השנתיות שלו ועליו לדווח למע"מ בכל חודש לגבי ההכנסות שלו. את כל הפעולות הללו יש לעשות בהנחיית רואה חשבון. הן עולות כסף, אך מאפשרות לכם לפעול בכל מסגרת מחזור שתרצו ובכל תחום עיסוק שהו.
אם אתם עדיין מצפים להכנסת נמוכות השנה ואין לכם מגבלת עיסוק התחילו עם פתיחת עוסק פטור ועברו לעוסק מורשה בתנאי שההכנסות שלכן צפויות לגדול משמעותית.

יום שבת, 9 בפברואר 2013

ניהול סיכונים בארגון

כל ארגון באשר הוא צריך להקפיד על תפקוד מקצועי בכל הפרמטרים הרלבנטיים לניהול נכון של הארגון ואנשיו. בין הפרמטרים השונים אשר חשובים לעניין זה, אנשים רבים מדברים היום על ניהול סיכונים בארגון כעל אחת הפעולות הפנים ארגוניות היעילות ביותר למינוף והצלחה של כל עסק באשר הוא. ניהול סיכונים בארגון היא למעשה פעולת ניהול מסוימת אשר כל מטרתה הוא בעצם לעמוד על הסיכונים האפשריים על מנת לבצע הערכה פנים ארגונית מקצועית ונכונה ביותר לגבי הנזקים האפשריים לאותו עסק או ארגון כזה או אחר, כל זאת על מנת למנוע את הנזקים והסיכונים מבעוד מועד. לאחר ביצוע הפעולה, החברה מקבלת המלצות כיצד עליה לפעול ומה נדרש לבצע בתחום הניהול והבקרה על מנת להבטיח את הצלחתה.

ניהול סיכונים בארגון ברמת הפרויקט
ברמת הפרויקט, ניהול סיכונים בארגון הוא שלב הכרחי בהכנה לעבודה על הפרויקט. לפני תחילת ביצוע הפרויקט נדרש לעמוד על סיכונים העלולים להיגרם לארגון כתוצאה מהפרויקט. סבירות המימוש של הסיכון ברמה הניהולית ועוצמת הנזק שעלול להיגרם, הם היעדים הבולטים של ניהול סיכונים בארגון והם נועדו על מנת לזהות כשלים אפשריים בתוך הארגון.

סוגים שונים של ניהול סיכונים בארגון
ניהול סיכונים בארגון יכול להיות פיננסי, ארגוני, תפעולי ועוד. מכיוון שחברות ציבוריות בישראל נדרשות למנות גורם פנים ארגוני אשר יהיה אחראי על ניהול סיכונים בארגון, חברות אלה ממנות צוות ניהול סיכונים שבו כל אחד מהעובדים מבצע ניהול סיכונים בארגון בספרה שונה. תהליך ניהול סיכונים בארגון הוא למעשה זיהוי הסיכונים האפשריים בכל תחומי הפעילות של הארגון, הערכת התרחישים השונים ונערכות להתמודדות עם כל אחד מהם על מנת להקטין את הנזק האפשרי. ניהול סיכונים פיננסי איכותי יתמקד בכל אחת מהאספקטים בהם פועלת החברה.

זיהוי + ניתוח = ניהול סיכונים בארגון
זיהוי וניתוח הסיכונים האפשריים מרכיבים את פעולת ניהול סיכונים בארגון. היבט מיוחד בתחום זה מספק יישום חוקי מרפי בתוך תהליך ניהול סיכונים בארגון וגם ביצוע חישוב הסיכונים באמצעות נוסחאות מתמטיות לוגיות שניתן למדוד באמצעות מדידה כמותית.